כל כל התענגתי למקרא הפרוטקולים של זקני המנוולים, הרי אין מרנין מאיזו צרות מוח ועילגות מחשבה לבשם בהם את פתיחת השבוע. ואני אצטט כמה נפיחות מופלאות שעינגו אותי מלוא הריאות והאף:
ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) הקצין את הדברים ואמר שפארודיה, מכל סוג, פסולה לטעמו. "אין בסאטירה שום דבר בעל ערך. אין שום דבר קדוש. כשאתה פורץ את הגבול הזה, אתה לא יודע לאיזה שאול תחתיות אתה יכול ללכת ותמיד הנבל יכול להצדיק את עצמו".
כל כך יפה, כל כך נכון, כל כך אפל. ככה אני אוהב אוהב זה. תארו לעצמכם, שמחר יקום איזה מתחזה ויעשה צחוק מחברי כנסת ושרים? האם לא תצלינה עיני כל השומעים? האם לא יפרכסו בעוויתות כאב למשמע הרעיון שמישהו יעשה צחוק משר הפנים אלי ישי הקדוש המפואר הצנוע העינוו והכי כוסי בעולם עם העניבה ממשי הכי יפה? או חלילה וחס להכעיס, גרוע מכך, מהרבעובדיהיוסף שליט"א הגחש"א הגמ"ד?
רק רחב הרוסיה מפריעה, שלולא היתה חברת כנסת מזמן היינו זורקים אותה חזרה אל ארץ המפוקרות השיכורת, הגב' תרדמת מיכאלי:
בטלוויזיה יש דברים הרבה יותר אלימים וקשים, צריך לשבת על כל התוכן שקיים, ולחשוב איך אנחנו יכולים כמחוקקים להשפיע על אותם מקרים".
תקשיבי לי הגב' מיכאלי, אולי בארצך כפואת הקור הנשים הולכות עם הדדיים השמוטים שלהם בחוץ, אבל כאן זה ארץ ישראל הקדושה. כאן, הדבר היחיד שאנחנו מוכנים שיצא מהחרך זה קנה של רובה וכוונת אל בין העיניים של איזה ערבוש קטן ורך. אז תחשבי פעמיים לפני שאת פותחת את הפה הבולנדי מדיף ניחוחות וודקה וסרדינים מהבוקר, מנסה להעכיר עלינו מתרבותך הקלוקלת.
מזל שהיה את חבר הכנסת כ"ץ שאיזן בסגנונו המעודן והמחוכם:
כשמדובר בחופש של הטלוויזיה והרדיו – החוק פרוץ. אני כחייל ישראלי כישראלי בארץ ישראל, כקצין בסיירת שקד, כסמ"פ שאיבד חלק מרגלו במלחמה צריך לומר שאני מתבייש בחברים ובמפיקים. אין לי ספק שיבוא יום ומדינת ישראל תנוהל על ידי הגורמים המשפטיים הנכונים, על ידי הממשלה הנכונה ובהחלטות רטרואקטיביות האנשים האלו יועמדו לדין על אנטישמיות, כמו שבגרמניה ובפולין אנשים הועמדו לדין אחרי המלחמה. זה כמו שגבלס עסק בתעמולה נאצית, לכלכך על יהודים ואחר כך שחטו יהודים".
כי הוא מבין שארץ נהדרת הם כמו נאצים וצריך לירות בהם אחד אחד כמו שירו בנאצים ועוזריהם יימח שמם. לא שאני ממליץ, מבקש ומפציר באחד מקוראי הנאמנים שחלילה וחס ילך ויקרע להם את הצורה. צריך לעשות את זה מסודר. כמו אחרי המלחמה ההיא ששרפו בה את האשכנזים: משפט, להעמיד לקיר ואז לסכול! לסכול! לסכול באבנים כרת! כרת! כרת! ישר בראש, לשפוך ולדרוך על הגולגולת עד שישפך המוח ולרקוד בתוך ועל הדם. כי זו דרכה של היהדות הקדושה!
ולסיכום, אגיד שלולא איסור דרבננו גרשום, הייתי לוקח את חברת הכנסת תירוש הביתה, אוזק אותה למיטה ולוקח ממנה שלוקים כל הלילה עד שלא הייתי להבחין בין תלמיד חכם לשחקן עוכר ישראל כמו קיציס ימח"ש.
